איך שליטה בשפות מסייעת במציאת עבודה? בעידן המודרני אנו חיים בעולם מורכב בהרבה ממה שהיה בעבר. ככל שעברו להן השנים חלו תמורות רבות בחברה האנושית בכלל ובחברה הישראלית בפרט. אחד מהתהליכים המדוברים ביותר בימינו נקרא "גלובליזציה" – התהליך בו העולם נעשה קטן יותר, עקב כניסתן של טכנולוגיות חדשות, אשר הופכות מיקום גיאוגרפי לשולי בכל מה שקשור לתקשורת בין בני אדם, ארגונים וחברות עסקים שונות. שינוי זה ניכר בשנים האחרונות יותר ויותר והביא לידי פריצת דרך של ממש בצורה בה אנו עושים עסקים: חל מעבר מקשרים פנים ארציים – לאומיים לקשרים בין – לאומיים עם חברות ועסקים מעבר לים. עובדה זו משנה את הדרך ואת החשיבות שאנו מייחסים לידיעת שפות. כיום, כיוון שיותר ארגונים מנהלים קשרים עם חברות מחו"ל הצורך להכיר עוד ניבים רק גובר.
עלייה בביקוש לדוברי שפות
הוכחה בולטת לחשיבותה של שפה נוספת, מובאת בצורה ברורה במודעות הדרושים המודרניות. ניתן לראות כי ישנה מגמת עלייה באחוז המשרות בהן שפה נוספת היא תנאי הכרחי להגשת מועמדות. כמו כן, גם במשרות אשר אינן דורשות שפה נוספת בהכרח, עדיין תינתן עדיפות מסוימת לבעלי הבנה בסיסית באנגלית, לעומת מועמדים ללא ידע זה. נתונים אלו מקבלים משנה תוקף במדינת ישראל, בה אחוז החברות המשתפות פעולה עם זרים, ובמיוחד חברות הייטק, נמצא בעלייה מתמדת. אחת הסיבות לכך היא נפח השוק המצומצם יחסית והתחרות הגדולה שמתלווה אליו.
איך שליטה בשפות מסייעת במציאת עבודה – שפות נדרשות ומגמות
אמנם טבען של מגמות הוא להשתנות חדשות לבקרים, אך חלקן צפויות להישאר יותר מאחרות. כרגע הטרנד החם ביותר
בעולם השפות הוא לימוד "מנדרינית" שהיא השפה הסינית הרשמית. העלייה בביקוש לדוברי שפה זו נובעת מהתחזקותה המשמעותית של כלכלת סין והאופציות העסקיות אשר זו טומנת בחובה. בנוסף, דרישה גדולה קיימת תמיד לדוברי גרמנית
וספרדית – גרמנית בשל מקומה המרכזי והחזק של גרמניה בכלכלת אירופה, וספרדית בשל העובדה כי היא השפה המדוברת
ביותר בעולם אחרי הסינית. כמובן שגם שפות אחרות יהוו תמיד יתרון, ולעיתים שפות אקזוטיות ונדירות יהיו אפילו בעלות ערך
רב יותר – בהתאם לעבודה ולתחום אליו מנסים להתקבל.
יתרונות של יודעי שפות
שליטה בשפה שניה או שלישית לרוב נתפסת כערך מוסף שמועמד לתפקיד מביא עמו. אך יש בידע זה בכדי להעיד על יותר.
על פי רוב, רכישת שפה, בעיקר בגיל מאוחר, מעידה גם על יכולת למידה ויכולת להשקיע ולהתמיד – שכן שפה לא נרכשת
ביום, ומצריכה עבודה רבה ושעות של תרגול, חזרה ושינון. כאשר מעסיק בוחן עובד פוטנציאלי הוא אמנם מסתכל על סך
יכולותיו ומשווה אותם למועמדים אחרים, אך הוא מסתכל לא פחות על אופיו של אותו מועמד. בכדי להדגיש את היתרונות
הנובעים משפות נוספות מומלץ למועמדים להתכונן מראש, ובראיון להשקיע חלק מהזמן בתיאור תהליך למידת השפה.
זאת ועוד, רצוי גם להכניס יתרונות נוספים כמו קליטה מהירה וזיכרון טוב – אשר מצויים ברוב האנשים שלמדו שפות זרות.
למידת שפה בעידן מלא תוכנות תרגום
ככל שהזמן עובר, והרבה בזכות האינטרנט, אחוז דוברי האנגלית בעולם עולה יום יום. מעבר לכך, קיימות לא מעט תוכנות
תרגום אוטומטיות, חלקן חינמיות וחלקן בתשלום, אשר מאפשרות תקשורת בין דוברי דיאלקטים שונים עם הצלחה סבירה.
למרות עובדות אלו, לעולם לא ניתן יהיה להחליף אדם במכונה, והיכולת לדבר אנגלית בין שני אנשים אשר זו לא שפת האם
שלהם תמיד תלקה בחסר. מטבע הדברים ככל שהתקשורת תעסוק בעניינים מורכבים יותר כך גם נאבד יותר משמעויות
בתרגום שעל כן נאמר: "lost in translation".
ביטוי זה, למרות שמדבר על "תרגום" מכיל בתוכו משמעות שונה לחלוטין – תרבות. הביטוי מתייחס לדברים שנאמרים ולא
מובנים כראוי לא בגלל המילים עצמן אלא משום שאותן מילים עשויות לומר דברים שונים בתרבויות שונות. מתרגם טוב יודע
לגשר על פער זה ולהעביר את כוונת הנאמר בצורה מובנת ונכונה. מפאת כל סיבות אלו, קשה להאמין שלא נצטרך ללמוד יותר
שפות בעתיד ולעולם הערך המוסף של ידיעת שפות יישאר.
Cof newsletter
אולי יעניין אתכם גם:
תרגומים – תרגום טקסטים
תרגומים מקצועיים
