החיים בעידן המודרני דורשים מאיתנו לא פעם לתרגם מסמכים מעברית לאנגלית או לכל שפה אחרת וכן לתרגם מסמכים
משפות זרות לעברית. כיום, ניתן למצוא באינטרנט תוכנות חינמיות לתרגום אך הן לא יכולות להחליף תרגום מקצועי על ידי
מתרגם מוסמך ומנוסה. בין עבודות התרגום השכיחות ניתן למצוא תרגום מסמכים משפטיים או רפואיים, תרגום אתרים,
תרגום מסמכים עסקיים, תעודות לידה, גיליונות לימודים ועוד. יש לציין כי קיים הבדל משמעותי בין תרגום רגיל לתרגום
נוטריוני. תרגום רגיל נועד להעביר טקסט משפה אחת לאחרת ללא התחייבות על איכות ואמינות התרגום בעוד תרגום נוטריוני
הינו מסמך משפטי מחייב ומוכר בארץ ובמדינות רבות בעולם, המסמך מתורגם במקצועיות ותוך הקפדה יתרה על נאמנות למקור מבחינה משפטית.
הסכמים בינלאומיים לתרגום נוטריוני
חשוב לדעת כי נוטריון מתרגם את המסמך בעצמו ועליו לשלוט היטב בשתי השפות- שפה המקור של המסמך והשפה אליה
יש לתרגם את המסמך. נוטריון מחויב לחוק הנוטריונים בארץ וזה כפוף להסכמים בינלאומיים מחייבים שמסתמכים על תרגום
נוטריוני לבדיקת זכויות, למתן תוקף משפטי לאמיתות המסמך והתרגום, ולהשוואה בין דינים זרים ושונים. כמו כן, יש להבחין
בין תרגום נוטריוני לאישור נוטריון על הצהרת מתרגם. יש מקרים בהם רשויות המדינה בארץ או במדינה זרה וכן רשויות
שלטוניות ומוסדות ציבור שונים ידרשו רק תרגום נוטריוני ולא יסתפקו באישור נוטריון על הצהרת המתרגם, לכן יש לוודא מראש
מול הרשות אליה פונים איזה תרגום יש להציג בפניה.
אישור נוטריון על הצהרת מתרגם נועד לתת תוקף על נכונות התרגום שנעשתה על ידי מתרגם אך אישור זה אינו מחליף תרגום נוטריוני מקצועי. חשוב לדעת כי נוטריון גובה תשלום בכפוף למחירון הקבוע בחוק בעוד מתרגם רגיל יכול לגבות כאוות נפשו.
תרגום נוטריוני עדיף על פני תרגום רגיל
נוטריון הינו עורך דין מקצועי ללא עבר פלילי שעוסק במקצוע עריכת הדין למעלה מעשר שנים. עורך דין המעוניין להיות נוטריון חייב הכשרה מקצועית והוא כפוף לפיקוח בעוד מתרגם רגיל אינו כפוף לפיקוח. תרגום נוטריוני נחשב לאמין ואיכותי יותר מתרגום רגיל מהסיבות הבאות- דיוק גבוה, אמינות ואחריות מקצועית. חתימת הנוטריון על תרגום המסמך מאשרת כי הוא מקורי וכי עבודת התרגום בוצעה בדיוק רב. מוסדות רבים ורשויות שלטוניות מעניקות משקל רב לתרגום נוטריוני לכן הן דורשות רק תרגום נוטריוני לתרגום מסמכים רשמיים כמו תעודת השכלה, תעודה לידה וזהות, הצהרת בריאות, מסמכים משפטיים שיש להגיש לערכאות משפטיות או לרשויות שונות, לרבות רשות ההגירה וכדומה.
המאמר נכתב באדיבות יריב קדם – נוטריון ועורך דין
